מבחני האגודה

לכל שאלה יש 3 חלקים:

1. הקדמה ותאור רקע לשאלה

המידע שניתן בהקדמה לשאלה חשוב לצורך מתן תשובה עניינית ורלוונטית לשאלה. כאשר נוקטים בגישה בה כותבים כל מה הידוע לגבי הנושא, לא נצברות נקודות זיכוי לתשובה, זמן יקר מתבזבז. בתשובה יש להתייחס לפרטי המקרה המוצגים. למשל: בשאלה מדובר בשאלת ביטוח גדולה – בתשובה יש להתייחס הן לעובדה שהחברה גדולה והן לעובדה שמדובר בחברת ביטוח (ולא מפעל כלשהו) – יש לראות את התמונה הגדולה ויש לברר ולציין את כל ההשפעות והנקודות הרלוונטיות.

2. מילת ציווי/הוראה כגון פרט והסבר ותאור דרישות השאלה

מילת הציווי/ההוראה של השאלה חשובה מאוד ועל הסטודנט להתייחס בהתאם אליה. לדוגמא, אם נרשם: List – הכוונה לתת רשימה של הדברים ולא יותר מכך; פירוט הדברים הינו בזבוז זמן שלא מזכה בנקודות. State – הכוונה לתת רשימה עם משפט אחד קצר של הסבר. Explain – הכוונה לתת הגדרה ולהסביר אותה. Outline – הכוונה לתת רשימה עם הסבר קצר. Discuss – הכוונה לתת תשובה מאוזנת של נקודות הבוחנות את שני צידי המטבע, ולאחר מכן לתת את דעתך האישית. State with reasons – הכוונה שיש לענות על השאלה בשני חלקים, כאשר לכל חלק מוקצים נקודות זיכוי תשובה. כלומר, יש לענות על החלק State וכמו כן יש גם לתת סיבות מדוע (reasons). Calculate – הכוונה לספק תוצאה כמותית, עם הגדרה של ההנחות שנעשו בחישוב. Determine – הכוונה לבצע פעולה מורחבת יותר מזו של calculate, ולספק גם הסבר ברור על דרך החישוב והנחות החישוב שנעשו. אם נדרשת לפרט את השוני difference בלבד, אז לא יינתנו נקודות על כתיבת הדברים הזהים similarities.

3. מספר הנקודות שהוקצו לשאלה

ככלל אצבע, מספר הנקודות הרלוונטיות שיש להזכיר בתשובה הוא מספר הנקודות המוקצות לסעיף כפול שתיים. לדוגמא, לשאלה שלה יש 5 נקודות, הבוחנים מצפים להתייחסות עבור כ10 רעיונות רלוונטיים שונים הקשורים לשאלה. בנוסף, עבור שאלה הדורשת רשימה (list) של פרטים, לכל פריט תינתן בדרך כלל חצי נקודה, לעומת זאת, אם נדרש גם הסבר, אז לכל נקודה שמציינים תינתן נקודה או שתיים וכן הלאה. קבלת נקודות זיכוי בתשובה תלויה בעומק ההסבר שנדרש. אל תתקע/י בתוך נקודה או שתיים – אם אין לך מה לכתוב, תעבור / תעברי לשאלה הבאה. כמו כן, יש לרשום את הנקודות החשובות בהתחלה והפחות חשובות בסוף, לפי סדר החשיבות.

בבחינה של 3 שעות יש 180 דקות. לכן כל נקודה שווה 1.8 דקות זמן תשובה. לדוגמא בשאלה של 10 נקודות נדרש לכתוב את התשובה במקסימום 18 דקות ואז לעבור הלאה לשאלה הבאה. יש להקפיד להקצות לכל שאלה ותת סעיף בשאלה את הזמן על פי חישוב זה ולא לעבור אותו. הסטודנט חייב להיות קשוח עם עצמו ולעבור לסעיף/שאלה הבאה אם הזמן המוקצה עבר. במידה ויישאר זמן בסוף, ניתן לחזור אל הסעיפים שלא הושלמו. סעיף שלו יש 3 נקודות, צריך לתת לו תשובה קצרה יחסית ולא להיגרר לכתיבת שני עמודים.

– יש לכתוב את הבחינה בצורה מסודרת וקריאה ואף להשאיר רווח בין נקודה לנקודה ובין שורה לשורה.

– אם רלוונטי ואפשרי, לכתוב את התשובה בנקודות בולט והסברים קצרים (bullet points)

– לא לכתוב הקדמות ותיאורים שאינם רלוונטיים או קשורים, יש לקפוץ ישר לכתיבת התשובה (כמובן לאחר תכנון כתיבתה)

– אין צורך להעתיק חלק מהשאלה בתשובה – בזבוז זמן שלא תורם לניקוד.

– לנסות להמעיט במילים ולהיות קצרים וברורים. ברברת של מילים מבזבזת זמן ולא עוזרת לצבירת נקודות זיכוי לציון.

– לנסות לתת דוגמאות על מנת להראות שמבינים את החומר.

– לנסות לבחון את השאלה מכיוונים שונים שהם רלוונטיים ולא רק כיוון אחד.

– לציין את המובן מאליו, לעיתים קרובות הסטודנט לא רושם את המובן מאליו מכיוון שזה כביכול ברור. יש לשכנע את הבודק שאכן זה ברור לך.

– להסביר מדוע ולנמק – ולא לרשום רק "אופציה ב' נכונה"

– בשאלת חישוב –  אם לדעתך תוצאת החישוב נראית לא הגיונית, רשום זאת והסבר מה לדעתך יותר הגיוני וכיצד היית מחשב זאת.

– לסמן את מילות השאלה וההוראה בשאלה שסיימת כדי שלא תפספס שום שאלה/הוראה.

– לפני כתיבת תשובה יש לתכנן אותה, רשמו את כל הרעיונות שעולים לכם בראש מכל הכיוונים, סדרו אותם, מיינו אותם וסננו את הרלוונטיים לשאלה בלבד עם סדר הגיוני וברור על פי סדר חשיבות יורד. שיטה זו חוסכת זמן, למרות האמונה השגויה של הסטודנטים שהיא מבזבזת זמן – תשובה מתכוננת, מסודרת שזורמת באופן ענייני והגיוני נכתבת בצורה יותר מהירה, ומן הסתם תקבל ציון גבוה יותר מאשר תשובה שנכתבת "על הדרך" ותוך כדי כתיבה נזכרים בנקודות נוספות ששוכחים.

א. שיטת סיעור המוחות או BrainStorm: השיטה באידיאל גורסת שיש להקדיש שליש מהזמן לסיעור מוחות לפני שכותבים משהו. כאשר אנשים ניגשים לכתוב ישר בלי לתכנן רואים שהם שמים נקודות פחות חשובות ראשונות ואת הנקודות החשובות בסוף. לכן המחשבה "נתקעת" בנקודות הפחות חשובות והסטודנט לא עובר לנושאים אחרים חשובים יותר. בנוסף, אז ישנה נטייה לכתוב את אותה נקודה ראשונה בגרסאות שונות. ללא תכנון וקפיצה לכתיבת התשובה, נקודה אחרת צצה לראש אך שוכחים אותה. לכן יש לתכנן מראש את מה שרוצים לכתוב. בזמן שהוקצב לסיעור מוחות, מציירים תרשימים אסוציאטיביים וכל מה שבא לראש אפשר לרשום. בדקה אחת בלבד ניתן ליצור מיפוי של כל התשובה ובעשר שניות נוספות ניתן לזהות את הנקודות החשובות. השיטה נותנת בטחון ומרגיעה, יש רק לשים לב לתכנן את הזמנים היטב. ב. שיטת מילות המפתח מכינים מראש לפני המבחן רשימה של 500 מילות מפתח (לזכור בעל פה) ולרשום על דף ברגע שהמבחן מתחיל. ובשאלות גדולות לעבור על מילים אלה וכמובן לבדוק מה רלוונטי לשאלה ולא לזרום סתם. אפשר להשתמש בשלב הזה בשלב סיעור המוחות. ג. אל תענה/י על שאלה שאת/ה חושב/ת ששאלו, או שאת/ה זוכר/ת משאלות בשנים קודמות. ענה/י על השאלה ששואלים בלבד. ד. לא להשתמש בשיטת "תת המקלע" – אל "תשפכו" ותכתבו נקודות מכל הבא ליד, בין אם הן רלוונטיות ובין אם לא. שיטה כזו הרסנית מכמה סיבות:

1. הסטודנט מבזבז זמן יקר על כתיבת נקודות שאינן רלוונטיות ולא מעניקות ציון נוסף.
2. הסטודנט "משדר" לבודק חוסר הבנה לחומר, חוסר יכולת של אבחנה בין החשוב והרלוונטי ולבין הטפל או הלא רלוונטי.
3. ולבסוף, סטודנט שמגיע למצב שבו הציון שהשיג משני הבודקים הראשונים הוא גבולי, ולכן נבדק על ידי בודק שלישי, יבחן ע"י הבודק הזה באם, בין השאר, הוא מפגין הבנה של החומר ולכן ראוי לעבור מעל לרף ציון המעבר. שיטת "התת מקלע" מבטיחה כישלון בבדיקה קריטית זו.

– יש ללמוד את החומר בצורה מלאה ומעמיקה. שינון "והקאת" החומר לא יתרמו למעבר הבחינה, זאת כיוון שהבחינות דורשות להבין את החומר וליישמו בבעיות שהסטודנט טרם נתקל בהן.
– בעת תרגול בחינות, על הסטודנט להתעמק מדוע התשובות בדוח הבחינה הן כאלו ומדוע לא כללו דברים אחרים שאולי הסטודנט חשב עליהם.
– מעבר ללמידה של החומר, יש ללמוד בצורה אקטיבית, כלומר, ענה/י לעצמך על שאלות כגון מדוע זה כך?, למה מתכוונים?, איך הדבר נעשה? ועוד…
– הסילבוס של המקצוע הנלמד משמש כבסיס לשאלות בבחינות. לכן כל אחד חייב לדעת לענות על השאלות והמטרות הרשומות בסילבוס.
– לפתור ולתרגל שאלות משנים קודמות וכן שאלות חזרה בחומר.
– לקראת סוף תקופת הלימוד, כשבועיים לפני הבחינה, פתרו מספר מבחנים שלמים בתנאים של מבחן אמת ועל זמן מדוד. לא להסתכל בתשובות, חשבו שהתשובה ברורה וזה בדיוק מה שהיית רושם. תנו לחבר או לחבר מהעבודה לבדוק את המבחן שלכם, כך תוכלו לקבל אינדיקציה אמיתית אם אתם מוכנים לבחינה. בדיקה עצמית אינה מספקת, כיוון שאנו נוטים להיות סלחניים עם עצמנו ולתת לעצמנו ניקוד שלא מגיע לנו.
– ניתן להיכנס לפורמים של סטודנטים באנגליה.
– ניתן להירשם לסמינר ותרגול המועבר באינטרנט ע"י ActEd באנגליה.
– לדבר עם חברים על משפטים לא ברורים בחומר. גם אם הם "קצת" לא ברורים שווה לנהל דיון, זה יכול לתרום הרבה להבנה של שני הצדדים.