מבחני האגודה

1. הקדמה ותאור רקע לשאלה

2. מילת ציווי/הוראה כגון פרט והסבר ותאור דרישות השאלה

3. מספר הנקודות שהוקצו לשאלה

ככלל אצבע, מספר הנקודות הרלוונטיות שיש להזכיר בתשובה הוא מספר הנקודות המוקצות לסעיף כפול שתיים. לדוגמא, לשאלה שלה יש 5 נקודות, הבוחנים מצפים להתייחסות עבור כ10 רעיונות רלוונטיים שונים הקשורים לשאלה. בנוסף, עבור שאלה הדורשת רשימה (list) של פרטים, לכל פריט תינתן בדרך כלל חצי נקודה, לעומת זאת, אם נדרש גם הסבר, אז לכל נקודה שמציינים תינתן נקודה או שתיים וכן הלאה. קבלת נקודות זיכוי בתשובה תלויה בעומק ההסבר שנדרש. אל תתקע/י בתוך נקודה או שתיים – אם אין לך מה לכתוב, תעבור / תעברי לשאלה הבאה. כמו כן, יש לרשום את הנקודות החשובות בהתחלה והפחות חשובות בסוף, לפי סדר החשיבות.

בבחינה של 3 שעות יש 180 דקות. לכן כל נקודה שווה 1.8 דקות זמן תשובה. לדוגמא בשאלה של 10 נקודות נדרש לכתוב את התשובה במקסימום 18 דקות ואז לעבור הלאה לשאלה הבאה. יש להקפיד להקצות לכל שאלה ותת סעיף בשאלה את הזמן על פי חישוב זה ולא לעבור אותו. הסטודנט חייב להיות קשוח עם עצמו ולעבור לסעיף/שאלה הבאה אם הזמן המוקצה עבר. במידה ויישאר זמן בסוף, ניתן לחזור אל הסעיפים שלא הושלמו. סעיף שלו יש 3 נקודות, צריך לתת לו תשובה קצרה יחסית ולא להיגרר לכתיבת שני עמודים.

– יש לכתוב את הבחינה בצורה מסודרת וקריאה ואף להשאיר רווח בין נקודה לנקודה ובין שורה לשורה.

– אם רלוונטי ואפשרי, לכתוב את התשובה בנקודות בולט והסברים קצרים (bullet points)

– לא לכתוב הקדמות ותיאורים שאינם רלוונטיים או קשורים, יש לקפוץ ישר לכתיבת התשובה (כמובן לאחר תכנון כתיבתה)

– אין צורך להעתיק חלק מהשאלה בתשובה – בזבוז זמן שלא תורם לניקוד.

– לנסות להמעיט במילים ולהיות קצרים וברורים. ברברת של מילים מבזבזת זמן ולא עוזרת לצבירת נקודות זיכוי לציון.

– לנסות לתת דוגמאות על מנת להראות שמבינים את החומר.

– לנסות לבחון את השאלה מכיוונים שונים שהם רלוונטיים ולא רק כיוון אחד.

– לציין את המובן מאליו, לעיתים קרובות הסטודנט לא רושם את המובן מאליו מכיוון שזה כביכול ברור. יש לשכנע את הבודק שאכן זה ברור לך.

– להסביר מדוע ולנמק – ולא לרשום רק "אופציה ב' נכונה"

– בשאלת חישוב –  אם לדעתך תוצאת החישוב נראית לא הגיונית, רשום זאת והסבר מה לדעתך יותר הגיוני וכיצד היית מחשב זאת.

– לסמן את מילות השאלה וההוראה בשאלה שסיימת כדי שלא תפספס שום שאלה/הוראה.

– לפני כתיבת תשובה יש לתכנן אותה, רשמו את כל הרעיונות שעולים לכם בראש מכל הכיוונים, סדרו אותם, מיינו אותם וסננו את הרלוונטיים לשאלה בלבד עם סדר הגיוני וברור על פי סדר חשיבות יורד. שיטה זו חוסכת זמן, למרות האמונה השגויה של הסטודנטים שהיא מבזבזת זמן – תשובה מתכוננת, מסודרת שזורמת באופן ענייני והגיוני נכתבת בצורה יותר מהירה, ומן הסתם תקבל ציון גבוה יותר מאשר תשובה שנכתבת "על הדרך" ותוך כדי כתיבה נזכרים בנקודות נוספות ששוכחים.

1. הסטודנט מבזבז זמן יקר על כתיבת נקודות שאינן רלוונטיות ולא מעניקות ציון נוסף.
2. הסטודנט "משדר" לבודק חוסר הבנה לחומר, חוסר יכולת של אבחנה בין החשוב והרלוונטי ולבין הטפל או הלא רלוונטי.
3. ולבסוף, סטודנט שמגיע למצב שבו הציון שהשיג משני הבודקים הראשונים הוא גבולי, ולכן נבדק על ידי בודק שלישי, יבחן ע"י הבודק הזה באם, בין השאר, הוא מפגין הבנה של החומר ולכן ראוי לעבור מעל לרף ציון המעבר. שיטת "התת מקלע" מבטיחה כישלון בבדיקה קריטית זו.